<h1>הרוקח סימן ר"ב</h1>
<h2>דף טז:</h2>
לפי פי' רבי' שלמה משמע דעיקר התקיעה בעמידה שפירש בפרק א' דראש השנה למה תוקעין ומריעין בשלמא היו תוקעין בעמידה במוסף כשמתפללין ט' ברכות משום דבעינן על סדר הברכות כדאמרינן בפרק בתרא כשהוא שומע על סדר ברכות אלא בישיבה כשהציבור יושבין בספר התורה למה אנו תוקעין הא עיקר תקיעה על סדר ברכות הוו ומשנינן כדי לערבב את השטן עושין אותן התקיעות בישיבה אבל בירושלמי עירבוב היינו במוסף דאיתא התם כד שמע שטן קל שיפורא בהיל ולא בהיל וכד תניין ליה אמר הא שיפורא דתקע בשופר הגדול ומערבב.
<h2>דף כט.</h2>
ואמרינן בפרק יום טוב של ראש השנה (דף ל"ב) אין מעכבין את התינוקות מלתקוע דקיימא לן ביבמות בפרק חרש (דף קי"ד) קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו. אם תקע תינוק לעצמו וכן הנשים אם תוקעות לעצמן אין מעכבין דדמי להא דאמרינן בפרק בתרא דעירובין ובחגיגה בפ' אין דורשין נשים סומכות רשות.
תנו רבנן הכל חייבין בתקיעת שופר כהנים לוים וישראלים גרים ועבדים משוחררים וטומטום ואנדרוגינוס ומי שחציו עבד וחציו בן חורין טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו אנדרוגינוס מוציא את מינו ולא את שאינו מינו מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו רב נחמן אמר אף לעצמו אינו מוציא כדאיתא בשילהי ראוהו ב"ד (דף כ"ט) חרש שוטה וקטן אין מוציא את הרבים ידי חובתן.
<h2>דף לג.</h2>
ואמרינן בפרק יום טוב של ראש השנה (דף ל"ב) אין מעכבין את התינוקות מלתקוע דקיימא לן ביבמות בפרק חרש (דף קי"ד) קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו. אם תקע תינוק לעצמו וכן הנשים אם תוקעות לעצמן אין מעכבין דדמי להא דאמרינן בפרק בתרא דעירובין ובחגיגה בפ' אין דורשין נשים סומכות רשות.
<h2>דף לד.</h2>
ואמרינן בפרק בתרא דמסכת ראש השנה התקין ר' אבהו בקיסרי תשר"ק. ועביד נמי קש"ק וכן נמי קר"ק וקבלתי מאבא מורי רבי יהודה זצ"ל מאחר שיש בהלכה שברים ואין בספרים ישנים שלשה שברים אלא שברים סתם אם תקע שני שברים יצא שאין בספרים מניין שברים. ואם תקע ד' שברים יצא דתניא בתוספתא תקע והריע וחזר והריע וחזר ותקע אין בידו אלא אחת וכן כשמריע אם עשה טוט כמה פעמים יצא מדאמרי' גבי תקיעה תקע בשנייה כשיעור שני תקיעות יצא ורבינו אב"ן פי' אם תקע קשר"ק ועשה ב' שברים והתחיל בתרועה לא הפסיד סדרו דשברים ותרועה משום תרועה הם ואמרינן שיעור תקיעה כתרועה ושיעור תרועה כג' שברים אם קיצר פחות משיעור זה לא יצא. ואם האריך יותר מדאי אין זה חילול יום טוב כל זמן שעוסק בתקיעתו. כדאמר בפ' מילה (דף קל"ג) גבי ציצין שאין מעכבין את המילה פיר' אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין את המילה הילכך אם תקע כסדר אפי' בנחת לא יחזור ויתקע פעם שנית דתנן כל הקולות כשירין בשופר היה קולו דק או צלול או עבה כשר.
